חידושי אנשי שם על יבמות ט׳

« חידושי אנשי שם על יבמות ח׳ ×¢×´×‘ חידושי אנשי שם על יבמות י׳ ×¢×´× »

1 נימוקי יוסף פתח ↗

גמ' כל שיש בקידושין וכו'. כגון ספק קרוב לו וכו' הוי נמי ספק בגירושין ויש בגירשין וכו'. שאינו ספק בענין קדושין כגון זמן כדמפרש לקמן דבשטר קדושין כגון המקדש בשטר לא תקנו זמן וזהו דקתני משמע זהו דספק הא אחר לאו ספק הוא ואילו בגרושין ליכא למעוטי מידי אלא בקידושין הוא דווקא דאיכא למעוטי זמן ואיידי וכו'. נמצינו למדין דשטר קדושין דאין בו זמן כשר לגמרי ואפילו מדרבנן דלא תקון רבנן ביה זמן משמע דבכל האחרים שוין קדושין לגרושין לפסול כלומר שאין פסולן אלא מדרבנן ויש מרבוותא מגמגמין בזה לפי דס"ל דלענין קדושין פסולין נינהו מדאורייתא לפי שאין דבר שבערוה פחות משנים וטעמא דבגירושין כשר מדאורייתא היינו משום דכתיב וכתב לה ואחרים כתבו דגרושין נמי דבר שבערוה הוא אלא דאכשר רחמנא כתב ידו משום דחשוב כעדים למעבד מעשה שטרא ואפילו בגרושין דבעינן כריתות ולהקל וכ"ש בקידושין שבא לאסור ולהחמיר וכיון דאתקש יציאה להויה ילפינן לגמרי ולפי זה כתב בכתב ידו ואין עליו עדים כשר מן התורה ופסול מדרבנן וצרתה חולצת ולא מתייבמת וגבי כתב בכתב סופר ואין בו אלא עד אחד כ"ש דאיכא לאכשורי בשטר קידושין דהא למאן דאמר דמיירי בספרא דמובהק וכתב סופר הוי במקום חתימת ידו הא נמי הוי בקידושין דהכא והכא אין דבר שבערוה פחות משנים ולמאן דאמר דמוקי בחתם סופר ועד כל שכן וכל שכן אלא שהתוספות העלו זה בגמגום. ופריך בגמרא דף לא: והא עבדא שטר קנין של עבד ותיקון רבנן זמן דבכל שטרי מכירות תקון רבנן זמן לידע מאיזה זמן יאכל פירות שדה ויקנה נכסי העבד כך פירש רש"י ז"ל והקשו עליו שלא מצינו בשום מקום שפסלו שטר מכר וממון בעלמא שאין בו זמן ולא תקנו אלא בגט אשה משום בת אחותו או משום פירי ועוד דאם כן אמאי פריך מעבד ליפרוך משטר מכירות קרקעות לפיכך פירשו דבשטר שחרור עבד מיירי דאיכא למימר ביה טעמא בתקנת זמן כמו גבי אשה אי משום שמא יבא לחפות עליו אם נשא העבד בת ישראל והוא לאהבת העבד שלא יהו בניו פסולין יכתוב לו שטר שחרור בלא זמן ויאמר שכבר היה משוחרר מזמן עבר אי משום פירי שלא יאכל פירות מנכסי העבד עוד והיינו דקאמר התם רובא בשטרא לפי שאינו קונה את עצמו בכסף אלא על ידי אחרים וזה לא שכיח:

2 נימוקי יוסף פתח ↗

החליפו של זה בזה. החליפו נשותיהן בשוגג ולא במזיד כדאיתא בגמרא ומש"ה אמרינן בגמרא דחייבין שש עשרה חטאות לכל אחת ד' משום אשת איש ואשת אח ואם אחיות הן משום אחות אשה ואם נדה היא אף משום נדה נמצא שהם ט"ז ד' חטאות לכל אשה וארבע לכל איש והאנשים ב' וכן הנשים שתים הן שהכרת על הנשים קאי כמו לאנשים דעל שניהם הוא אומר ונכרתו הנפשות העושות וכל שזדונו כרת שגגתו חטאת והאי תנא סבירא ליה דאיסור חל על איסור בין ע"י כולל בין ע"י מוסיף בין ע"י בת אחת דמתניתין איסור בת אחת ואיסור כולל ואיסור מוסיף איכא איסור בת אחת בשעה שקידש ראובן את רחל נאסרה על שמעון משום אשת איש ומשום אשת אח ביחד איסור כולל הוא כשחזר שמעון וקדש את לאה מגו דאסרי ליה הנך קידושין בכולהו שאר אחוותא שהן אסורות משום אחות אשה אסרינן לה נמי משום אחות אשה להך ואיסור כולל הוא זה שבאיסור האחרון כולל דברים שהיו מותרים עם הדברים אלו שאוסר עליו כגון שקדש זה אחיו אשה וחזר הוא וקדש אחותה נאסרה עליו אשת אחיו משום אחות אשה בכולל שהיו לאשתו זו קרובות אחרות שנאסרו לו בקידושין של אשתו ונכללה בכללן אף אשת אחיו שהיתה אסורה עליו קודם לכן משום אשת אח וכן נבלה ערב יוה"כ דכי אתא יוה"כ חל איסור יום הכפורים על הנבילה בכלל שחל על השחוטה וכן כל כיוצא בזה איסור מוסיף הוא שיש תוספת איסור לגבי הנאסר הראשון כמו שמתחלה היה איסור אכילה ולבסוף איתוסף איסור הנאה א"נ שיש באיסור שני תוספת איסור לאחרים שהיו מותרין באיסור ראשון כגון אחות אשתו שנעשה אשת אח דמעיקרא הוה אסורה לדידיה והשתא אסורה לכ"ע ומגו דחייל איסור על שאר בני אדם חל עליו:

1 מהר"ן שפירא היינו בקניית שדה א' מחבירו דהא כתב מתחלה דבכל שטרי מכירות תיקון זמן אבל אין לפרש דאיירי בשדה של עבד דהא כל מה שקנה עבד קנה רבו אלא בשנתנו לו ע"מ שיצא בו לחירות ואם כן אין לו דין רשות עליו כ"א כשיניחנו לחירו' ולא בעודו מחזיקו לעבד ומ"ש ויקנה נכסי עבדו אפשר להגיה במקום נכסי מלת מעשה עבדו והיינו מעשה ידי עבדו או אפשר דר"ל נכסי עבדו מה שיתן לו עבדו וקשה הוא דמכל מה שקנה עבד קנה רבו והארכתי בזה יותר בכתבי בגמרא. ושם כתבתי שמהר"ר שכנא ז"ל הגיה בגמרא במקום מלת נכסי מלת מעשה ובעיני נראה מה שכתבתי:

2 מהר"ן שפירא ובמתני' דידן הוי איסור מוסיף איסור נדה דכשפירסה נדה מגו דאיתוסף איסור עליה לגבי בעלה איתוסף נמי בה האי איסורא דנדה לגבי כ"ע והרי איסור מוסיף כמ"ש הנ"י בענין שני וכמבואר ברש"י בגמ' ריש דף לד ע"א וכ"כ הרי"ף לקמן:

« חידושי אנשי שם על יבמות ח׳ ×¢×´×‘ חידושי אנשי שם על יבמות י׳ ×¢×´× »